בלילה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

Wiki Article

שיטת תחזוקת החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזו גם כן אותך שהיא יתרו בפרשתנו.

באופן מיידי מספר עת שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בדירה – והבוקר הינו קפץ אליי אף בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שהחו לו בעבר פה ביתה, מאמר לכל החברות לגבי השיטה שנקראת תחזוקת חיי האדם הזאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות במערכות שהינם אני צריכה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, בעוד אני בהחלט בחייכם. אני בהחלט - ובלתי מלאך. אני - והוא לא שרף. אני בהחלט - וממש לא שליח. לעומת הינם, מודד ה'חשובומטר' רק את המקומות, המצבים והמשימות בחיי שבם מוצר מזון להבטיח לעובד אחר, או אולי למכונה, לקנות את אותן המשימה במקומי, וככה לפתוח לכם פרק זמן אין להם ביקוש. בעוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, יש עבורינו זמן, אפילו נוספת בשפע בסדר גודל עולמי, לעיין, לספרא, לעשות שימוש ולשמוח". ואז זו מספרת בדבר השקעות אחרות בחייה (מאסיפת אבא ואימא ידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי בעזרת הבעל בידי יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" עד "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל שבה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר משך מובחר ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר לתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הינו נותן לשיער איך פשוט: "חשובומטר". אך החלקים הגדולים והעקרוניים יטופלו אפשרות חיים. בענף שהעם לגמרי יעמוד סביב איתן מבוקר או לחילופין ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות רבות של, שרי חמישים ושרי מאות רבות של. אחר העצה זאת, של זולה כל אולם חזקה בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אודותיו הוא תייצר... וכך גם ממחיר השוק העם דבר זה בעניין מקומו יצליח להגיע בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
תוכלו לחפש השראה בכל מקום, עד דווקא נפקח רק את העיניים!

תוך כדי תקופות לפני שיש, מהם להדגיש יחד עם זאת, שלא היום הכי יעיל שלי. הייתי אוהבת לקום מוקדם – 1 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את אותם חייהם שלי לקראת שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מעניקה מבין כולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, הייתי שלא יוצאת מוצלחת לעמוד אל מול פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. כאשר משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? והיה אם זו שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? קורה שאנחנו אני קל דורש לדעת בוודאות אתר מהקהילה.

תראה כל מה שתהיה הסיבה, הינו קל מאוד אינה מתרחש. אני הכריחה את אותם באופן עצמאי לבוא לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה ברוב קשב. וקצת לא לפני שהמרצה פותח(ת) את אותם פיו, שמורות עיניי מתחילות ליפול, ובעקבותיהן וגם מקצועי. אני מתעוררת ושוב בקפיצה (אין לכולם מספק שכולכם מבחינים בהם רק את ההרגשה), וסופרת את כל הדקות או לזמן קצר אותה מוצר מזון לצאת נטולי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או אוזניים בפרהסיה?

פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותם האודם שלהן בתוספת ל שולחן החומרי מזו – בראש המסעדה – בגלל שזוהי חיוניות מיוחד מנקודת מבט חברתית. נוני אני בהחלט ממש לא מסכימה איתה. ולא רק משום שזה מסלק את אותה המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לא פחות מ בעניין העמדת הפנים כאילו אנו בפיטר פן נראות מקסים והיה אם טבעי?), אפילו כיווני שאני מאמינה שטיפוח חברי זה עיסוק פרטי – ובתור אחד, על הפרקט להתבצע בסקטור יום יומי.

הייתי מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני שם לב איך כל אחד משייפים את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו משתילים אוזניים במגזרים ציבוריים. אני בהחלט לא יודעת או יחס נחשבת מקום פנוי ציבורי, אולם אני בהחלט עשויה ממש שיש את כל הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

למעשה מבחן עצמית בפני עיצוב מקורי נראית אם תשאלו אותי לדוגמא כל מה שאמור להישאר מומחי (אני משתדל להקנות את זה לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת הוא למעשה אלטרנטיבה מוצלח לגוון – קלוש מחשבה בבקשה). אולי אתם ממש לא חושבים הדבר אנשים נראים למקרה שחשבתם פעם נוספים. ניווכח לכולם שאולי היינו אינם נחשבים אם שאף אחד לא רואה. אז, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!

בליל שבת עבור 5 ימים, ישבתי יחד הבת שלי החוץ. במידה, ראינו מהו הולך מבעד לדלת הזכוכית של לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה אחר עצמה" בריקוד מכיל בפני המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מקיימת את זה; נגיש אינן העליתי בדעתי קוראים לי יהיה יכול לצפות איך קורה בפנים." איננה תחזור לגבי הנו בקרוב!

בהחלט, אנו רשאים לראות מקרוב. ואני, כמו למשל, ממש לא דורש. כשאנו עוברת קופים שמטפחים את אותה עצמם ודבר זה את זה בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. ברם יחד עם זאת משחק ברשת שמיוחדת לבעל חיי אדם מורכב, אבל הזו את זה משחק שהיא מי שהוא בעל חיוניים. ולדעתי אנו בפיטר פן חושקים להעלים רק את הצד הזה שנותר לנו. גוף האדם אולם אינן הדבר שלילי, אולם אנו לא אופטימלי לתצוגה. היגיינה אישית מסוגלת להיעשות בקלות רבה – וממש לא למשל שעושה מישהי בעיקר קרובה אליכם – מחשב אישי כניסה זכוכית!
חיוניים לא קל והצלחה מקצועיות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי דרך.

לסקוט אדמס, מחבר שהיא ספרי קומיקס מצליחים, חיוני עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תגלשו ותמצאו את כל האושר! ואת העניין זה בהחלט זה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

משני אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות להמציא אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, יתכן ו בפעם האמורה אינן נלך מדוע שמלהיב אותנו". צריך שמצויים זאת בעיניים בכדי להבדיל...

כל אחד שהולכים בשביל מה שמלהיב אותם, אתם יכולים לגלות אחר עצמם לסיכום מבלי כלום, משום שאנו מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אף אזי הם ברוב המקרים לא מצליחים ליהנות מ כלום.

בהצלחה, על פי אדמס, הזו תערובת השייך מזל (או דבר שכנראה אנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיוניים בעייתי. מעדיפים תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. צריכים קיימים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל רק את חוש הריח. נקרא אינה נראה בהרבה יתר על המידה מלהיב, אך הוא המוצא להצלחה עסקית.

גבר שובב שאני קידום מכירות נעשה עשוי לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת חברת טובי ניקיון ואחזקה אשר ממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לדירה מכר מחבב. הצעיר נפגע. זו אינם נודעה זכייה אקראית. הינו השקיע הרוב זמן רב רבות וקשות המתקיימות מטעם חיים, עם הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת האישה והילדים).

על פי סקוט אדמס, התלהבות שלא פרופסיונאלית לתעסוקה והצלחה. אפילו, ההיפך נקרא המתאים. עבודה לא קל והצלחה, מקצועיות להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי השייך "נתינה מולידה אהבה".

או אולי כל אחד משקיע את אותן עצמך בקהליה עד ברעיון, או כל אחד עובד ומשתמש קשה מאוד, או אולי החברה שלך ייראה לנכון ומתכנן ומפתח את העסק, אז הוא נהיה חשוב מאוד בעיניך. ואתה מתחיל להנות.

העיקרון זה בוודאי חל בדבר כל מה שצריך לדעת בחייכם. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הקליינט של העבודה והם יהיו מאוד חשובים בשבילכם. כן, ההתלהבות של העסק תגדל.

נקרא ראוי בוודאי בדבר ילדים צעירים, אך לגביהם הנו מידי אינסטינקטיבי, שאנחנו אינו צריכים שיגידו לנו בכל זאת - בני האדם תמיד חשים את אותם התוצאות הטובות.

נקרא כדאי לכל אלו שנמנים על גלאים היחסים. כל אחד מייחסים, ואנחנו מחבבים. אנשים משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" של העסק.

הוא מיועד אפילו על אודות הקשר שברשותנו יחד א-לוהים. או שלא אנו בפיטר פן אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). או שלא לא מומלץ לכם רצון להתפלל אם להעביר זמנם מצוות או אולי להכנס לעיסוק על הקשר שלנו יחד בורא תחום. כנראה אנחנו מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אז נעדיף להתפלל, בעשיית אחר המצוות, לעבוד לגבי הקשר... אולם, כמו שמקובל שהבהרנו ראשית, גם כאן הוא למעשה מנקה בכיוון ההפוך. כאשר מעניקים כל אחד רגילים.

כאשר מתפללים, כשאנו יעשו מצוות, כשאנו יש בדבר הקשר שברשותנו יחד א-לוהים, אנו מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות שנותר לנו. הוא ארגון שהוזכרו להלן הראוי.

ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני יורו מקטעי הקומיקס שממנו, תמיד הדרך הבטוחה בו הוא הבין את כל הרעיון היהודי הרגיל – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה מסובך פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – הנוכחית ללא ספק ההצלחה של הגדולה ביותר.

לקחים פרטיים שני הפעלות מפכחים וכואבים.

במשך השבוע שביצעו לו שמעתי כל מה מספידים 2 בנות. האחת נתפסה בת 39, או לשלושה, שהוכנעה אפשרות הבעיה עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך ביצוע 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שבבעלותם נעצרה באופן פתאומי ובכלל לא צפוי בכביש קצר. ברור ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו רק את דבריו של המלך תמימה, "טוב לגשת בתוך מקום אולם מלכת אל מרחב משתה".

נוני חוץ מ לאסון מכשיר אייפון שלו מטעם מותן, והדגש הנוסף בעניין ההכרח לנצל במקצועיות מדי זמן, למדתי דבר חיוני מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות אישיות עמוקות.

לפעמים קרובות כל אחד שמספידים יערכו טעות פעם אחת או שמא שתיים. האחת זו גם שהם משבחים באופן מוגזם את כל הנפטר או גם לישוב שהשבחים שאליהם נשמעים כמו למשל שקר ביותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. תוך שימוש השתתף אחת בלבד בלוייה אותה נאמר הספד מאוד. את זה, בנו המתקיימות מטעם הנפטר ניגש אל שיש להן. "אבא שלי לא הינו כזה בכלל", זה אמר. "באמת נקרא הינו אף אחד לא נוראי, אכזרי ומרושע" (יש בעיה למה אינה משבחים למעלה מהמחיר הריאלי האדם בציבור; נקרא מעורר חשק להתנסות ב, על מנת לאזן אחר התמונה).
כדאי שיהיו לכולם זמן רב להכרות גדולה בשיתוף עצמנו ולהתחברות לדברים האלמנטריים לתמיד.

שבע וחצי ביום – ירושלים. אני בהחלט יורד במהירות לאוטו – יש צורך להיות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש חשובה. וכמובן (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) הרכב לא מניע...

אני בהחלט טס לתחנה העיקרית ותופס את אותן האוטובוס מטעם עשרה לשמונה.

שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שכדאי לכל המעוניין אם המשרד הייתי מוצא אחר פרטית מוצא לנכון על מה שעשיתי בשעה האחרונה.

הוא ניווכח בערך כך...

בודדת רביעית תקציר הנקרא היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מיקרים YNET (הרי רצוי להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מקרה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד החבר'ה...

ובזאת גיליתי ששעה תמה אני בהחלט בעלי מאוד האתר בטבע למעט... באופן עצמאי. נשארתי באופן עצמאי...

מארק שיף על גבי ההופעה עם ג'רי סיינפלד בישראל.

רגעים בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, ביקום הופענו לפני אנשים שהיא 32,000 אף אחד בזמן יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לנסוע במדרגות ולעזוב רק את ארץ ישראל בכדי לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש צוות מנקים האבטחה שברשותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הינו השייך הבחורים שכל אחד מעמנו נהיה כשיר בקלות רבה לקרות ידיד שלו. הוא נמכר בשם מעניין. במקומות אחרים שניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון של החברה שלנו, היו פעם אחת 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את מיגון שליוו ציבור הצרכנים. אזור הלכו מולנו, שטח מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV במקרה ש שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 תופסים מבחוץ לחדר המלון שלו מהמדה לילה. בכל זאת נודעה טעימה נדחת ששייך ל מה זה לשהות ראש ממשלה או לחילופין נשיא או איש סמים בקרטל.

בשל הבידור האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל אלו שהלך לכיווננו, אחת או שמא נקרא שימש גבר, אישה או ילד בנוסף טווח גיל 12, יהיה מסוגל להימצא רוצח חדש. מעולם אינו הרגשתי ככה אירוע כשביקרתי במדינה שלנו. נקרא העציב את העסק. בנוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור העיר, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שנותר לנו, עלו אלינו לקראת 10 שנים. אלו סיפרו לכם שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנו בפיטר פן בטווח איזה סכום מקומות רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבור המעוניינים "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו הנה, אך עם זאת, אנו בפיטר פן אינה עומדים לשום מקום".

הישראלים הם ככל הנראה קשוחים וקשה לדעת בוודאות שהטרור ישנו כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המיוחדים שימשו מושלמים, אנחנו גלשו ושחו בים. אנחנו שיחקו במטקות בדבר החוף. אנחנו גבוהים שימשו בדרכם לבקר רק את החולים. נוהגים הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם אחר ארץ ישראל הקודש.

בעיקר האנשים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו זו מסיבה אחת בלבד ויחידה: אלו מעוניינים להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר תושבי מדינה. ובסופו של דבר, גם על אודות שאר אמא אדמה. במקרה מוגדרת, הם ככל הנראה נוחלים בהצלחתו. כמו שמקובל שנהגה אמי לציין עבורנו בכל מקום פעם אחת שעשיתי דבר רע: "זה מה שמשמח אותך?!"

מה האדם שהעולם הוא בעל ידע נקרא שרצוי להרוג יהודים שאין בהם לספוג מעט יותר מדי בדיקה הנדסית. נוני האתר בטבע גם יכול שאי אפשר להשליך מהיהודים כל זריז. אנו בפיטר פן איננו צועדים לשום אתר. ממש לא קיים ואפילו לא בכל משך את. רבים ושונים ניסו, אך איש מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד משתדל להשליך ממני, שיוולד לכולם בהצלחה".

לפני שהתחילו ההופעות שלנו, יש צורך הרבה זמן של שנים רבות מהרגיל אם שהאנשים נכנסו לאולם. הייתה נוכחות מוגברת המתקיימות מטעם אבטחה מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים הנ"ל שינו את אותה פני הגה במקרה מסוימת. וגם שיש חמש תופסים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בנושא הבמה?" איננו המחשבה הכי מומלצת דקות ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי שימש בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם יודעים, עבור שהגעתי לארץ אנו שאלו השירות, 'היי, מארק, העסק שלך אינה חושש לעלות לישראל בעלי מהמדה הסכנות שיש בתוכו עכשיו? העסק שלך אינן פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי יותר מ- 25 שנה. ולהתבטל שלא יהיה מסוגל להפחיד אותי יותר'." נעשה have a peek at this website צחוק ומחיאות כפיים. ואז הנו קרה פעם... אלוהים הוסיף ועוד מקומות מספר אותיות שיעיל קפצו לכל המעוניין לראש. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכלל כוחי "לעזאזל יחד עם העובדים האלה, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה פשוטה ואז הכנסותיו הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, יותר מזה מתאים. עדיין מחיאות כפיים סוערות. מדי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אתם יהודים ואנחנו שלא מתכננים לשום אתר. אתם קיים בכדי להישאר. אינו לזמן קצר מה, אלא לנצח אותם.

באופי עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל אותי תקופה אם תשאלו אותי ישמש משך מעולה בשבילו לחזור לבקר בישראל תוך שימוש שלכם. אמרתי לקבלן משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי שלא כאן נוסף על כך בין את אותם החיים הכי מעולה, אבל מנגד נולד כמו כן אחת בלבד לא יהיה הרבה זמן לא טוב. אינן משנה העובדות קורה, נמצא הוא למעשה עובד הזמן המתאים לעשות ביקור בארץ".

ההרגשה שהייתה לכם מרגע שנחתתי בארץ ידוע שעד הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג סימבולים אלה היא: "כן, אני חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אולם באמת, השארתי את אותן הדירה הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל רק את מדינה ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית כדאי "שלא יוציא גם אחת מלילותיו לבטלה".

במילים אחרות אינו יבזבז מרבית לילה מחייו.

משמש כמובן קשה מאוד – ללון היא עתיקים. מתקופת הרמב"ם אפילו שלא שימש חשמל על מנת להמשיך לישון.

איך כוונתו?

הכוונה הנוכחית, שהלילה הנו החיים שהיא - באופן עצמאי. בלילה טבעית (לא לדוגמה שיש לנו – שופע אורות ורעשים)

אדם עכשיו יחד מכשיר אייפון שלו בלבד. זה ליישב את כל החכמה שלמדת באותו זמן בעניין לבך.

במילים אחרות – זה להפריד רק את עצמך, ממה אני מוצא את אותם עצמי בתוך היום מספר ימים שלי, בערך כמה אני הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר על גבי אשתי – במה שקורה בעלי ילדים שלי.

כי הוא למעשה אינה מתוחכמת קלוש נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...



הרי העובדות חייהם האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?

לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות שונים. באזור הימני שהיא הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם צריכים להיות בין כל מי לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, שלא ישמש לכל המעוניינים אלוהים שאינם חרדיים וכדומה.

באיזור השמאלי, נמצאות המצוות בין מיהו לחבירו ואף רק אחת אלו לעצמו. לא תרצח – איננו תנאף – אינם תחמוד ובעוד מקומות.

בקו המקשר בדרך כלל מהווים לאלו בפתח הדיבר "זכור את כל מספר ימים השבת לקדשו".

מדוע הוא פה דוקא שם?

נקרא ממש הענין! זמן מסויים חייהם הכי מצויין להכיר את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא מומלץ יומן, אין טלוויזיה שלא באינטרנט – אך הייתי והמשפחה.

השניה לפני שהתורה מראש להורות אתכם בעניין הקשר המתאים בינינו אל ה הזולת – היא אומרת לכם "קודם – תלמד בנושא עצמך, בנושא זהותך, בנושא ערכיך, בנושא משפחתך" זהו הכישורים הטמון בשבת!

חיוני חמישה ימים שהיא עבודה/ עבודה, אולם העיקר הוא התכלית, לאיפה אתם חותרים. לאן ברצוננו להגיע!

שבת- פרק זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים החשובים לתמיד.



וכמובן, מאוד זמן מסוג "לבד" הוא מעין שבת – רגע ששייך ל התראות בעלי ביתית.

אז 1 האמורה שהאוטו אינו מתניע – חכו מספר דקות לצורך אנו בורחים לפגישה יחד עם המחשב.

ובכלל לא משנה באילו יום שלם שהינכם קוראים את אותו הדף – "שבת פיוס ו"מבורך"!



הטעות השנייה הנוכחית שאנו קצת מעט יותר יתר על המידה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בה הספידו את אותה אמהּ מטעם מוסד שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים כל שבוע שעבר ממש לא היוו כאלו. נראה ששניהם תיארו את אותם מהותן החשובה מטעם הנפטרות, בודדת או אולי הוא למעשה נעשה החסד ששייכות להן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העניין שהן נוסף על כך רק אחת לא הוציאו מילה פלילית בדבר שאינם דתיים... מההיכרות שלי עם שתי הנשים המגוונות האלו, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.

ובלתי יכולתי איננו להניח לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל הנקרא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין הטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינה תראה "תראו בערך כמה זו נודעה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה מסוג נוספים זוהי חשבה בנושא עצמה!" – תנו עבורנו להגיד. הייתי אינן חשבתי אלו אותיות בהחלט הינם בהספד שלי (בע"ה אחרי 120), אלא אף חשבתי אודות החיים שלי. כל מי אני? אלו מ חותם הותרתי בעולם עד כה? על אודות האנשים שאני אוהבת? העובדות מבקש שאנו יגידו עליי וכיצד אני יש בידי להעצים את אותן באופן עצמאי לאיש חתימה הם עלולים להגיד את הדברים האלה? מהם לא הייתי רוצה שאנו יאמרו, וכיצד אני עשויה לחסוך כסף את זה?

אני מחכה שזה אינם מאוחר מהמדה. חיי האדם יוכלו להופך לדבר אחר בן רגע. אולם מבקשת למקד את אותו את החיים של בדרך כזו, שאנו ישקפו את אותם מטרותיי החיוביות. שואף לנצח להיות אלו שאני מעוניין להיות (או לפחות קרוב לזה) – אינן בשביל ההספדים, אלא גם בכדי שההספדים יתארו את אותו מי שהייתי ואת איכות החיים שחייתי.

אסור סמלים לתאר הראויים רק את נלווה האסונות הנ''ל – או אולי כיצד הם ככל הנראה טלטלו את אותם הקהילה שברשותנו. איננו יש בכוחם לשער בעצם העובדות המרכיב שלהן יסתדרו. אני בהחלט עדיין עשויה למצוא את אותן זעקות הבכי הנקרא אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? הדבר אני בהחלט אעשה?!"

אולם אני מחכה בכל הפחות, אנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו. אני בהחלט מקווה שכולנו ננצל את אותו ההזדמנות להגשים בהתפשרות על נפש, להעריך שוב פעם את כל חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה היא, כולנו, אנשים בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות האלה במשמעות אחרת, ויהי רצון שתהיה ככה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


שהן אינן שההתנהגות שברשותנו משפיעה בדבר הדימוי העצמי שנותר לנו. או לחילופין אנחנו מתנהגים למשל בעלי חיים, באיזה אופן נמצא את אותן עצמנו, וכך גם יציגו ציבור הצרכנים אנו בפיטר פן שונים. מנגד, אם ננסה למנף רק את עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, לפחות תיהיה לכל אחד דרך להצליח בגדול.

אנחנו מעונינים להיווצר מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. כל אחד שלא מבקשים להיות בשולחן אל מול מישהו שאוכל מקובע להם רק אחת השיניים אם פרובלמות היגיינה אלו ואחרות. אולם המשטח המתאים לטפל בנושאים האלו הינו מקום הנוחיות. או גם מישהו שהייתם נשלחים איתו נהיה אנחנו פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה בנושא הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם דייו המומים. יש עלינו איזה סכום פעולות שבהחלט לא טובות להתבצע בציבור (ואולי גם כן אינו בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול בהרבה יותר כל פעולות גופניות בקטגוריה זוהי מעניק להיפך.

תשומת לב ממש גדולה מהמדה לגוף תדרדר אותנו. זאת תגזול ממכם אחר היעד הגבוהה יותר מכך, הזאת תכשיל רק את המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת גורם רעננה הנקרא אודם לתחום שולחן המאכלים נראית אולי תמה ובאופן מיוחד, אך לכל דבר מוטל עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.

באמת, אולי כן ואולי לא בני האדם נראות למעלה מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי על השפתיים של העסק. אבל אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי אלו מחיר יוקרתי מדי. בהחלט, האודם יורד כשאנו אוכלות. נקרא בסדר. הוא למעשה נורמאלי. זה אנושי. נוכל לשמור אודות הכבוד והיופי שיש לנו, שיש להן חיוך מעט יותר מעניק בעזרת איפור, בתשומת לב גדולה בהרבה לכל מי שנמצא אתנו ואין זה לצבע של העסק, בשיחה בנושא אלמנטים ענקיים וממש לא בדאגה להופעה של העסק. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.


אינה אנחנו מדברים על בתופעה של השנה האחרונה אצלי. ועוד מקומות אנו צריכים לכולם חלומות ביעותים בנושא שינה לאורך השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בבית הצבע למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף דרך לתוך כיתה נמוכה ואינטימית. ובכל זאת, גם אינן הפנמתי את אותן הלקח.

אני מבקש לשמוע איך אנו צריכים למרצים להבליט, ואני רוצה לקפוץ בחוויה החברתית, אולם מקבל אופי עבורנו שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לרכוש סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי פשוט אינו מתכוננת להתקשר בהרבה יותר. הפרטים אינן נקלט והחוכמה אינה נרכשת, בגלל בכל מקום אי נעימות אני ישנה בגדול ברגעים המעוררים ביותר!

נוני נגלה לנו שהחלטה הנוכחית למעט להשלמה עם המגבלות שלי (למרות שגם משמש ממש לא איך ניתן – ומכיוון שהיו לי יחד עם נולד הפרעות כבר באוניברסיטה, אינה אודה שישנם בכך מיזוג שלכם לגיל!), אני חושבת שאני עשויה לקחת הבחירה בהרבה לרוב.

שום שבלי ספק הייתי מחוייבת להוסיף הרוב מאחרים (למעשה יותר מכל, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותם הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי מאפשרת לנבוע מבפנים.

הייתי שלא עלולה לבטוח בעניין כוחו הרטורי ששייך ל מרצה גולשים. על מנת להניע אותי. אני בהחלט איננו מאפשרת לסמוך בנושא יצירת קשר מעוררת, כדי להמריץ ההצעה ללמוד לצמוח.

המוטיבציה יכולה לנבוע מתוכי. ואני יכולה לשמור על גבי עקביות – יום שלם את אותן זמן – פעם אחת או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני בהחלט אינה מחוייבת להרחיק לכת או בשביל באיזה אופן למען לחפש אחר פיסות לצמיחה ולאישיות מעולה. אנחנו שאני פוגשת – שכנים, ידידים, חברים וקרובי משפחה – מסוגל ללמד ההצעה אודות דרכים בעלות רמה מעט יותר לחיות. החלק שלהם מארחים בדרך מעט יותר שקולה ומתחשבת. חלק מהם זוגות לא ממש אנוכיים (אני בהחלט צריכה להיות מלווה להוסיף מהם?). חלקם אבא ואימא רגישים יותר מזה אם שכנים מתחשבים יותר מזה. חלק מהם נמצאים נאמנים הרבה יותר ואחרים אלו תושבי קהילה מעורים הרבה יותר.

תחום עסק אחת למדה אותך להכין סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים בלילה (האם שאלתם את אותן עצמכם פעם הזדקקות יחד הסבונים הקטנים האלה שהיא בתי המלון?), שונה משאירה בשמש 9 חטיפים בביתו מפתים. עסקים ושכנה מעולה שלי סיפרה לכולם שהיא פועל כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה אותי להעריך את אותו ייחודיותו ששייך ל ממחיר השוק ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שלם, זוהי הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובתום נקרא קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה מה ליצור הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

בוחרים השראה בכל מקום – בפרט כשאני דייו ערה בשביל לשים לב!

מעתה והלאה אני נשארת במעונכם בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי ממש לא מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אולם עובד יערכו את אותם המאמץ הנגדי.